לא אחת, לאחר פרסום כתבה אני מקבל תגובות כמו:
"את זה אני כבר מכיר…",
"את הסיפור הזה כבר קראתי בעבר…"אז הפעם,
אני רוצה לדבר על הדברים שאנו "כבר מכירים".
אתחיל בסיפור אישי:
לפני כמה שבועות הייתי אצל הורי לארוחת ערב-שבת.
בסוף הארוחה החמאתי לאימי על התבשיל הטעים והמיוחד שהכינה.
אימי השיבה: "מה כה מיוחד? זה הרי אותו תבשיל שאני מכינה תמיד לערב שבת!?".
"את צודקת" עניתי לה "זה אותו תבשיל, אך זאת הפעם הראשונה שאני טועם אותו, ביחידת זמן חדשה".

ישנו פתגם האומר: "אינך חוצה אותו נהר פעמיים".
גם אם חצית אותו בעבר, אלו כבר לא אותם המים.
ואף אתה לא נותרת כפי שהיית.

כאשר נתייחס לכל דבר שאנו פוגשים, כאילו זו הפעם הראשונה.
תשומת הלב שלנו תהיה ממוקדת ברגע ההווה, ונוכל להעריך כל דבר בצורה רעננה ועכשווית במנותק מן העבר.

וכאן אני רוצה לשתף אתכם בהבנה שלי: 
ישנם מספר ספרי מודעות המלווים אותי תקופה ארוכה.
אני מעיין בהם שוב ושוב על אף שקראתי בהם כבר מספר פעמים בעבר.
כתבות וספרים בנושאי מודעות, אינם חומרי קריאה רגילים. 
תכנים אלה הם למעשה מדריכים המלווים אותנו כברת דרך.
בקריאה ראשונה אנו נחשפים לידע חדש, ומחליטים האם הוא נכון עבורנו.

מדוע קריאה אחת אינה מספיקה?
כאשר עוסקים בהתפתחות אישית, אנו עוסקים בשינוי הרגלים ודפוסי חשיבה מהעבר,
שלא משרתים אותנו יותר.
כדי ליצור שינוי  יש לשנן, לתרגל וליישם את הידע החדש עד אשר נקבע אותו בחשיבה ובהתנהגות שלנו.

אז מדוע קריאה חוזרת חשובה?
לעיתים אנו מודעים לדבר מסוים אך לא עושים בו כל שימוש.
ולאחר תקופה אנו פוגשים בנתון זה פעם נוספת.
ואז אומרים "נפל לי האסימון !"
למה הכוונה?
הפרוש הוא: שהדבר לא חדש לי, שמעתי אותו בעבר, אך רק כעת, באמת הבנתי אותו.

לכן, מאד חשוב שביחידת זמן חדשה, נעיין בספרי מודעות שכבר קראנו.  
קריאה מחודשת תפיח בנו עוצמה מחודשת, ותדרבן אותנו ליישם.  

חשוב לדעת…
בספרים שקראתם בעבר יש אוצר בלום.
והם מחכים שתעיינו בהם שוב.
בין דפיהם טמונים עוד הרבה אסימונים המחכים ליפול אל חיק ההבנה שלכם.
עבר זמן מאז הפעם האחרונה שקראתם אותם.
אתם השתניתם והתפתחתם. רכשתם עוד ידע וניסיון.
קראו אותם שוב. יש המון עוצמה בקבלת וודאות על דברים שקראנו בעבר.

ודבר אחרון והחשוב מכל.
ידיעת הנתונים בלבד אינה מביאה לתוצאות.
רק יישום הידע, הופך אותנו לבעלי מודעות המשרתת אותנו בחיי היום יום. 

בהצלחה
איתן זנגי. 

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: האלון וגבעולי הסוף

__________________________________________________________________  

על שפת הנחל עמד לו לתפארת עץ אלון ענק.
גזעו של העץ היה גדול רחב ונישא למרומים.
ענפיו הרבים היו מלאים בעלים ירוקים לרוב.  

ימים רבים ידע העץ בחייו, ימים חמים שטופי שמש ואף לילות סערה.  

יום אחד התחוללה ביער סופה שכמוה היער לא ידע מעולם.
הרוחות נשבו בעוצמה כה רבה עד כי נעקר העץ והוטח לקרקע.  

למחרת בבוקר לא היה שום זכר לסופה החזקה שהשתוללה בלילה
ושמש חמימה ליטפה את היער.
עץ האלון שכב על האדמה
וצמרתו שידעה גבהים הייתה מוטלת
כעת על שפת הנחל.  

האלון הביט מימינו ומשמאלו
והבחין בגבעולי סוף דקים העומדים ניצבים בשולי הנחל.
"כמה מוזר" פנה העץ אל גבעולי הסוף
"איך יתכן שאני עץ חזק וחסון
נלחמתי כל הלילה מול הסערה העזה ולבסוף נוצחתי
ואילו אתם דקיקים וחלושים ניצבים כאילו דבר לא ארע".  

"אנחנו עדיין ניצבים" ענו לו גבעולי הסוף
"מאחר ולא התנגדנו לסופה העזה,
 אנו רק הרכנו את ראשינו וייחלנו לרגע בו תחלוף".  

בסיפור מתוארות שתי גישות מנוגדות.
עץ האלון הוא דוגמא להתנגדות ואי קבלת המציאות כפי שהיא.
ואילו גבעולי הסוף מייצגים את הקבלה והזרימה עם המציאות. 

כאשר אנו מתנגדים אנו במצב של התכווצות פנימית וסגירות.
כל פעולה שננקוט מתוך התנגדות,
תיצור התנגדות חיצונית שתפעל נגדנו וקושי נוסף עבורנו.  

קבלה מהצד השני, מתארת מצב בו אין לנו שליטה או השפעה
לכן עדיף לקבל את המצב כמו שהוא ולפעול מתוכו כגורם ולא מעמדת קורבן.  

אם ניקח מצבים כמו:
- פקק תנועה.
- עיכוב בטיסה.
- ניקוי הבית.
- החלפת גלגל מפונצ'ר בלילה גשום. 

כל התנגדות וקיטור על "המזל הרע" תיצור קושי נוסף.
קבלת המצב כפי שהוא ללא שיפוטיות
תאפשר להתמודד ממקום של שלווה ומתוך גישה עניינית.  

בקבלה אני מתייחס לאותם מצבים בהם אין לנו שליטה או יכולת השפעה בכלל
לכן ממש חבל להשקיע אנרגיה ומאמץ בהתנגדות.
עדיף שנשמור את האנרגיה שלנו למקרים בהם אנו כן יכולים להשפיע.  

הפתגם הבא מתמצת את הרעיון כולו:   

אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר,
את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות
ואת החוכמה להבדיל בין השניים.
מתוך תפילת השלווה  

באהבה רבה
איתן זנגי

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: האם קיבלת מתנה היום?

__________________________________________________________________ 

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: האם קיבלת מתנה היום?

זה היה אחד החורפים הסוערים ביותר. הגשם לא פסק לרדת מזה כמה ימים.  

הנהרות עלו על גדותיהם והציפו את הדרכים ואת השדות.
כל הבתים הוצפו אף הם ומפלס המים עלה באופן מדאיג.  

באחד הבתים בקצה הכפר התגוררה אישה זקנה ויראת שמים.
זרם המים הגואה לא פסח על ביתה. כשהגיעו המים לגובה החלון,
היא הבחינה בשני אנשים  בתוך סירת משוטים קטנה.

האנשים קרבו אל ביתה וצעקו אליה:
"בואי איתנו סבתא ניקח אותך לחוף מבטחים!"
"לא לא תודה, אין צורך" ענתה האישה "אני שמה את מבטחי באל! אלוהים ודאי יעזור לי"
האנשים הופתעו מדבריה של הזקנה והמשיכו משם כשהם חותרים במרץ.

לעת ערב מפלס המים עלה אף יותר והזקנה עלתה למרפסת ביתה בקומה השנייה.
איש צעיר בסירת מנוע שעבר שם קרא לעברה,
אולם היא סימנה לו בידיה שאל לו לטרוח, אצלה הכול בסדר. היא סומכת על היושב במרומים…

כל אותה העת הגשם המשיך לרדת במלוא עוזו.
לא עבר זמן רב ובשל גובה המים נאלצה הזקנה לעלות על גג ביתה ולאחוז בארובה.
הליקופטר שעבר ממעל השליך לעברה סולם חבלים. אולם הזקנה מיאנה לאחוז בסולם.
ההליקופטר שהיה בדרכו למשימה אחרת המשיך משם.
מקץ כמה שעות הציפו המים את הגג והזקנה מצאה את מותה בטביעה. 

משהגיעה הזקנה לשמים בקשה בתוקף לדבר עם האלוהים.
מבוקשה ניתן לה והיא פנתה אליו כולה מלאה תרעומת:
"אלוהים! כל חיי התפללתי, שמרתי על כל המצוות ותמיד האמנתי שתציל אותי מכל צרה והנה בפעם היחידה שנקלעתי לצרה לא עזרת לי!"  

"הו אישה יקרה!"
הרעים האל בקולו "מצוקתך לא נעלמה מעיני, כמובן שעזרתי לך! מי לדעתך שלח אלייך את סירת המשוטים, סירת המנוע וההליקופטר?"   

כולנו מבקשים מהאלוהים או מהיקום בקשות לרוב.
יש אדם המבקש אישה לבנות איתה בית.
יש אישה המבקשת בן זוג להקים איתו משפחה.
יש המבקשים אושר. ואחרים עושר הוא כל מבוקשם.  

הרבה פעמים היקום שולח לנו את "המתנה" בה אנו חפצים
אולם לרוב היא מגיעה בדרך אחרת וב"אריזה" שונה מכפי שדמיינו
ולכן אנו מתעלמים מהמתנה או מההזדמנות.  

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: איך מתגברים על פחד מכישלון?

_______________________________________________________________________________________________________________ 

לפני כמה ימים נשאלתי:
"איתן, איך מתגברים על פחד מכישלון?" 

התשובה המיידית עם חיוך,
שעלתה לי בראש הייתה: 

מה את שואלת אותי???
תשאלי את אדיסון… 

תומאס אלווה אדיסון (1847 – 1931) היה ממציא ואיש עסקים אמריקאי. הוא המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, פונוגרף (הפטפון הראשון), הטלגרף הדו כיווני ועוד. 

עוד בימיי חייו הפך אדיסון לאגדה.
הוא רשם מספר שיא של 1,093 פטנטים ברחבי העולם.
רבים מהפטנטים היו שיכלול של המצאות קודמות (הטלפון למשל). 

מאז ועד היום הפך לסמל של נחישות והתמדה בלתי מתפשרים. 

בשנת 1914 כאשר היה אדיסון בן 67, פרצה שריפת ענק אשר כילתה כליל את כל מפעליו.
בשריפה אבדו גם כל רשימותיו.
בבוקר למחרת הגיע אדיסון לחזות בשאריות המפוחמות של מפעל חייו.
בעודו עומד בין ההריסות אמר לסובבים אותו:
"יש גם יתרון לאסון, כל השגיאות שלנו נשרפו גם הם! תודה לאל, עכשיו נוכל להתחיל מחדש".  

על אף שאדיסון מזוהה עם הנורה החשמלית הוא לא המציא אותה, אלא לקח את העיצובים הקיימים ודחק בעובדיו לייצר  נורה חשמלית  הנדלקת לזמן ממושך יותר.
במהלך פיתוח הנורה, אדיסון בחן 10,000 חומרים שונים שישמשו כחוט להט.
מבקריו לעגו לו שהוא נכשל שוב ושוב.
אדיסון ענה להם את אחד ממשפטיו המפורסמים:
"לא נכשלתי. רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שלא עובדות". 

משפט נוסף של אדיסון:
"אני לא נרתע, כי כל ניסיון כושל שאני נפטר ממנו, הוא צעד נוסף קדימה". 

הנרי פורד (1863 – 1947) מחלוצי תעשיית הרכב האמריקאי ובן דורו של אדיסון, אמר את המשפט הבא: "כשלון הוא פשוט הזדמנות להתחיל מחדש, רק הפעם בצורה חכמה ונבונה יותר"  

איך מתגברים על פחד מכישלון?
כאשר רוצים להתגבר על החושך אנו לא נלחמים בו – פשוט מדליקים את האור והחושך נעלם. 

כך גם עם פחד מכישלון,
אנו לא נילחם בו אלה נחייב את עצמינו לעשייה, נעשה והפחד יעלם. 

אין זה אומר שלא ניכשל.
מה שזה אומר שהמיקוד צריך להיות בעשייה ולא בפחד מכישלון. 

האדם יכול לפעול מתוך שתי גישות:
מושלמות ומצוינות.
אדם מושלם הוא אדם שלא טועה לעולם.
לכן החשש מטעות ישתק אותו והוא לא יעשה דבר. 

בגישת המצוינות – הכישלון הוא גם חלק מהמשחק.  
גישת המצוינות אומרת:
אני עושה דבר מסוים, אם נכשלתי אני נותן הוקרה לעצמי על עצם העשייה ולא על התוצאה.
(מוחה כפיים לעצמי ואומר כל הכבוד על העשייה).
בוחן מה לא עבד, מתקן ומנסה פעם נוספת – לא צריך 10,000 פעם, אתם תצליחו הרבה לפני…   

אם הצלחתי אני נותן הוקרה לעצמי על עצם העשייה
(מוחה כפיים…) בוחן מה עשיתי טוב שגרם לזה להצליח וניגש לעשות זאת שוב ואם אפשר אפילו טוב יותר. 

לסיכום:
אם נתמקד בכישלון אנו לא נעשה דבר – שיתוק.
אם נתמקד בעשייה אנו לפעמים ניכשל וגם נצליח. הפחד הוא כבר לא חלק מהמשוואה. 

בהצלחה.
איתן זנגי   

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: כמה זה תריסר?

בארץ צפונית רחוקה גר אופה ושמו הנס.

אנשים מכל רחבי הארץ פקדו את חנותו,
הן בשל טעמן המשובח של עוגיות הקינמון המפורסמות שלו
והן בשל יושרו וחביבותו של הנס.

בין יתר תכונותיו
היה הנס קפדן ודייקן ותמיד דאג לתת ללקוחותיו בדיוק את אשר שילמו עליו.

ביום אביבי, בעוד החנות הומה מאדם, נכנסה אישה לבושה בבגדים שחורים.
הנס לא הכיר אישה זו ולא ראה אותה מעולם. האישה בקשה תריסר מעוגיות הקינמון.
הנס ארז בתוך קופסה שתים עשרה עוגיות טריות והגיש אותם לאישה.
האישה התבוננה בקופסה ואמרה בתוקף:
"ביקשתי תריסר! מדוע ארזת לי רק  שתיים עשרה עוגיות?"
"גברתי" אמר הנס "כל ילד יודע שתריסר זה שתים עשרה".
 "לא ולא" אמרה האישה
"מהמקום ממנו אני באה תריסר זה שלוש עשרה".
הנס איבד מעט את סבלנותו ואמר:
"גברתי, אני נותן ללקוחותיי בדיוק את מה שהם משלמים עליו. לא פחות ולא יותר!"
"אם כך שמור את העוגיות לעצמך!" אמרה האישה ויצאה בזעף מהחנות…

הנס היה נסער מאד.
לפתע קדרו השמים וגשם זלעפות החל לרדת.
הלקוחות עזבו במהרה את החנות ואצו לבתיהם.
הנס נותר לבדו ותחושות כעס ומחנק הציפו אותו.
לבסוף החליט לסגור את החנות מוקדם מהרגיל וללכת לביתו.
עלי להירגע ולהחליף אווירה חשב לעצמו.
למחרת בבוקר פתח הנס את חנותו כרגיל אולם החנות, שהייתה הומה מאדם בימים עברו,
נותרה ריקה במשך כל שעות היום.

עצוב ומדוכדך חזר הנס לביתו.
הוא חש שחולשה משתלטת עליו ונפל למשכב.
במהלך הימים הבאים שכב במיטתו קודח מחום, ער וישן לסירוגין.
בלילה חלם הנס חלום.

בחלומו ראה את עצמו כילד בחברת ילדים נוספים.
זו הייתה תקופת חג וכל הילדים התגודדו סביב סבא חביב שחילק להם מתנות מתוך שק גדול.

הנס הבחין שלמרות שהסבא חילק מתנות השק נותר מלא.
עוד ילדים הגיעו והסב החביב חילק גם להם מתנות לרוב.
וראה זה פלא…
שקו של הסב נותר מלא ותפוח במתנות כשם שהיה!

לפתע הבחין הנס שבפינת הרחוב ניצבת אישה לבושת שחורים.
זו הייתה אותה אישה שפקדה את חנותו לפני ימים ספורים.
כשראתה שהבחין בה צחקה צחוק רם.
צחוקה דמה לקריאת עורב…

הנס התעורר בבהלה משנתו ומחה את הזיעה הקרה שכיסתה את מצחו.

הוא הרהר על מה שראה בחלומו:
ככל שתתן יותר - כך תחווה תחושת שפע.
כמו הסב החביב שחילק עוד ועוד מתנות לילדים ושקו נותר תמיד מלא.

פתאום היה מאד ברור להנס מה הוא צריך לעשות.
עוד בטרם עלה השחר הוא מהר לחנותו ואפה את עוגיות הקינמון המפורסמות שלו.
בעוד ריח האפייה התפשט במעלה הרחוב,
הכין שלט גדול אותו תלה בפתח חנותו.
בשלט היה כתוב:

לא עבר זמן רב וחנותו התמלאה שוב בלקוחות.
ובימים הבאים הגיעו עוד ועוד לקוחות אותם הנס לא הכיר כלל.
ומאותו היום חווה הנס רק שפע והצלחה בעסקיו. 

כאשר אנו משלמים כסף אנו מקבלים מוצר או שירות.
קיימים ארבעה סוגי תמורה עבור הכסף אותו אנו משלמים.

רמאות
שילמנו כסף מלא אך לא קיבלנו דבר בתמורה:
- החנות פשטה את הרגל.
-  הספק ברח…

תמורה חלקית
שילמנו כסף מלא וקיבלנו פחות ממה שהובטח:
- קיבלנו מוצר פגום.
- בסוכנות הנסיעות הבטיחו אוטובוס חדיש וממוזג, בפועל קיבלנו אוטובוס ישן וללא מיזוג.

תמורה הוגנת
מקבלים בדיוק את המוצר או השרות עליו שילמנו - לא פחות ולא יותר.

תמורה בשפע
אנו מקבלים את המוצר או השרות עליהם שילמנו ומקבלים עוד תוספת:
- קנינו פלאפל והמוכר נתן לנו שתייה בחינם.
- קנינו רהיטים והחנות אירגנה לנו הובלה והתקנה בחינם.

גישת התמורה בשפע היא המפתח להצלחה והתרחבות.

כמוכרים או כנותני שרות
זה נראה בתחילה לא הגיוני וגורר אותנו להוצאות או למאמץ נוספים.
אולם לא עובר זמן רב והערך המוסף אותו אנו נותנים ישתלם פי עשרות מונים.

אם יש לכם עסק, לקוחות ייהנו לעשות אתכם עסקים וימליצו עליכם ביתר התלהבות ללקוחות נוספים.
גם אם אתם שכירים המאמץ הנוסף שאתם נותנים לא יעלם מעיניהם של הממונים עליכם.
 
תנו תמיד יותר ממה שהבטחתם או ממה שנדרש מכם ובכך אתם מיישמים את גישת השפע.   

באהבה רבה
איתן זנגי.

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: שני דליים

לפני שנים רבות חי בארץ רחוקה אדם פשוט וצנוע.

כל בוקר היה יוצא בדרכו אל באר המים המרוחקת ובידיו שני דליים.

לאחר שמילא את הדליים במים היה פוסע חזרה לאיטו בשביל המוביל לביתו.

הדליים במבט ראשון, היו דומים אולם היה בניהם הבדל מהותי: האחד חדש ומושלם ואילו השני ראה כבר שנים טובות יותר – כולו חבוט ובצידו פעורים סדקים משם נזלו המים כאשר עשה האיש את דרכו במעלה הגבעה.

הדלי "הצעיר" היה גאה בהישגיו מאחר ותמיד הצליח לשמור את מלוא תכולת המים.
ואילו הדלי "הזקן" היה מבויש וחסר אונים מאחר ומחצית המים תמיד נזלה מבעד לסדקים.

יום אחד פנה הדלי הסדוק אל האיש ואמר לו:
 "אני מרגיש לא טוב עם עצמי… ברצוני להתנצל בפניך"
 "על מה?" שאל האיש.

"צר לי על כך שאינני מצליח להחזיק את מלוא המים
ולכן איני מבצע את עבודתי נאמנה.
אולי תחליף אותי בדלי חדש,
שאיתו תוכל לשאת את כל המים מן הבאר לביתך".

האיש השתתק.
לאחר זמן מה שאל את הדלי
"האם בדרכינו הביתה הבחנת בפרחים היפים הצומחים רק בצד השביל שלך?"
"כן" אמר הדלי "אבל…"

"דע לך כי הסדקים וטפטוף המים לא נעלמו מעיניי,
לכן שתלתי בצד השביל שלך פרחים…
בכל פעם כשחזרנו מהבאר טפטוף המים הרווה את הפרחים האלה.
בסופו של כל יום אני קוטף כמה פרחים ומביא אותם לרעייתי האהובה.
וברצוני לומר לך שפרחים אלו מפיצים אור ויופי בביתנו הדל.
על כך ברצוני להודות לך…"

בני האדם שונים זה מזה.
יש חזקים ויש חזקים יותר. יש חכמים וחכמים יותר. יש צעירים ויש כאלה שהם צעירים ברוחם…

כל אדם בסגנונו ובאישיותו מביא תועלת ואור לעולם הזה.
התועלת אינה נמדדת ביחס לאחר,
אלא עומדת בפני עצמה.

היו מי שאתם והפיצו אור באשר תלכו.

באהבה רבה
איתן זנגי.

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: מה אנו יכולים ללמוד מהברווז?

איזהו החכם? הלומד מכל אדם. זאת כבר נכתב במשנה.

אך איזהו האדם הלומד מן הברווז?
זה כבר משהו אחר…

סיפורו של הברווז בהמשך…

איך נוצר רגש?
רגש נוצר כתגובה על מחשבה.
כשאנו חושבים על טיול קרוב לחו"ל, אנו חווים רגש של אופטימיות, שמחה, התלהבות – רגש חיובי.
כשאנו חושבים על כישלון, אנו חווים רגש של עצבות, אומללות, תסכול – רגש שלילי.

כאשר אנו רבים עם מישהו או חווים פגיעה מאדם מסוים,
אנו נושאים איתנו את המחשבה על הפגיעה שעות רבות, לעיתים ימים ואפילו שנים.
מחשבה זו יוצרת אצלנו רגשות שליליים כמו אכזבה, כעס, נקמה….

הרגש שנוצר מעצים את המחשבה, היוצרת עוד רגש שלילי ומחשבות מדאיגות.
הגוף לא מבדיל בין איום ממשי לבין מחשבה עליה.
כאשר אנו חושבים מחשבה מדאיגה ומפחידה
הגוף מפרש זאת כאיום. מבחינתו המאבק לא הסתיים
והוא מתאים את עצמו מבחינה הורמונאלית ואנרגטית בהתאם.

פעילות הורמונאלית ואנרגטית מתמשכת כתוצאה מאיום דמיוני
יוצרת השפעה המרעילה את הגוף והנפש.

איך עוצרים את התהליך ההרסני הזה?
סיפורו של הברווז ימחיש זאת בצורה ברורה…

סיפורו של הברווז (בהשראת הספר ארץ חדשה – אקהרט טולה)
לאחר ששני ברווזים באגם נלחמים זה בזה
הם נפרדים ושטים לדרכם בכיוונים מנוגדים.
כל ברווז מנפנף בכנפיו פעמים אחדות
וכך הוא משחרר אנרגיה עודפת שהצטברה במאבק
ולאחר מכן הם צפים על פני המים בשלווה כאילו לא אירע דבר.

אם לברווז הייתה מחשבה אנושית הוא היה ממשיך לכעוס על הברווז האחר.
הוא היה כנראה חושב לעצמו:
איזו התנהגות זו…
איזה חוסר התחשבות….
מה הוא חושב לעצמו?
מה, האגם של אבא שלו?
אני אראה לו מה זה…
רק שיעיז לעשות זאת שוב…

אך הברווז לא חושב את המחשבות האנושיות הללו
הוא פשוט מותיר את המאבק מאחוריו ושוכח מכל העניין.

איזה שעור נהדר זה עבורנו…

איך אפשר לזהות מחשבה שלילית?
הסימן מאד ברור!
אם אנו חשים רגש שלילי, סימן שאנו חושבים מחשבה שלילית.

למזלנו התודעה יכולה להכיל בו זמנית, רק מחשבה אחת.
לכן ניתן לשלוט ולבחור את סוג המחשבה.
רק מחשבה חיובית יוצרת רגש חיובי.

כשאנו רוצים למנוע מפורץ להיכנס לביתנו
אנו מתקינים סורגים ואזעקה.
אנו לא מחכים שהפורץ יכנס, כדי לטפל בו בתוך הבית.

ההקבלה ברורה,
יש לחסום כל מחשבה שלילית (פורץ) בטרם תיצור רגש שלילי בקרבנו.
השאירו את המחשבות השליליות מחוץ לשער התודעה.

בפעם הבאה שאתם חווים רגש שלילי בשל מקרה שהיה,
היזכרו בסיפור הברווז,
 "נפנפו" את המחשבות על אותו מקרה מתודעתכם
ובחרו מתוך מודעות במחשבות חיוביות ומכאן תחוו רק רגש חיובי.

באהבה רבה
איתן זנגי

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: מתי קיבלת הערכה והוקרה לאחרונה?

לאחר פרסום הכתבה
איך להכין הורוסקופ יומי?
קיבלתי מכם תגובות נלהבות והחלטתי לשתף אתכם בדבר נוסף אותו אני מיישם בהצלחה בחיי.

הנושא עליו אדבר הפעם הוא: התמקדות בחיובי והוקרה עצמית.  

ההורוסקופ היומי משמש אותי בתחילתו של כל יום והכלי הנוכחי משמש אותי בסיומו.

לפני הכול משל קטן…
בארץ רחוקה גר אדם ובחצר ביתו עץ פרי מהמשובחים שיש.
כל יומו של האדם היה מוקדש לטיפול בעץ.
האדם השקה, גזם את ענפיו היבשים, ריסס מפני הרימה והתולעת
וניכש את העשבים מסביב לגזעו החסון של עץ.
בדמיונו העלה איך ישב לעת ערב בחצר ביתו ויתענג על טעמו המשובח והעסיסי של הפרי.
אולם בסוף היום עייפות גדולה נפלה עליו עד כי זנח הכול ופרש לישון.

עם בוקר קם האדם לעמל יומו ולאכזבתו הבחין שהפרי בו חשק אמש
היה מוטל על האדמה נגוס על ידי חיית השדה.
הערב, חשב האדם אשב בחצר ביתי ואתענג על טעמו של הפרי.
אולם בסוף היום עייפות גדולה נפלה עליו…

למה הדבר דומה?
כל בוקר כל אחד מאיתנו קם לעמל יומו ועושה את המיטב עבור עצמו ועבור קרוביו
וכשמגיע סוף היום אנו ממוטטים מעייפות פורשים לישון.
כל זאת על מנת לפגוש למחרת יום נוסף של עמל ומרוץ מטורף.

ברוב המקרים אנו לא מקדישים לעצמינו זמן ליהנות מפירות הישגינו.
כאשר אנו לא מציינים עבור עצמינו את ההצלחות שלנו
אנו נשחקים תחת גלגלי החיים ואילו כישלונותינו מתנוססים כדגל על תורן רם.

היום של כולנו מורכב מנושאים שבשגרה כמו עבודה וסידורים…  
לעיתים יש לנו ימים מוצלחים, ימים שהכול עובד כמו שצריך
ויש ימים שאנו אומרים: "איזה יום היה לי, כלום לא עבד…"

גם ביום פחות מוצלח יש המון הישגים והצלחות קטנות הנעלמות מענינו
ולעיתים על יום מאד מוצלח מעיב מקרה פחות משמעותי.

אז איך נחלצים מהפלונטר הזה?

התמקדות בחיובי והוקרה עצמית
בסוף היום קחו לעצמכם חמש דקות. פעולה זו הולכת ליצור שינוי משמעותי בחייכם.
עשו סקירה: מה היו ההצלחות שלי היום?
רשמו ביומן או במחברת המיועדת לכך את כל ההישגים שהיו לכם במהלך היום.
זה יכול להיות דבר פעוט או דבר משמעותי.
שימו לב! התמקדו בדברים חיוביים בלבד!
התעלמו מהכישלונות וחוסר ההצלחה – שאותם תיקח הרוח…

גם אם לא הספקתם לסיים את כל מה שתכננתם ליום מסוים
תנו הוקרה למה שכן, אפילו אם זה היה מעט מאד.
תנו הוקרה וציינו כל הישג  שקידם אתכם למטרה.

אתם מכירים את התחושה
שאתם עושים דבר מסוים בבית או בעבודה ואף אחד לא ממש מעריך את מה שעשיתם?
נסו לשחזר מה התחושה שלכם.. נכון שאתם מרגישים קצת מאוכזבים ופגועים?

ומה קורה כאשר אתם מקבלים הערכה והוקרה מבן / בת הזוג או אולי מהבוס?
נכון שאז אתם רוצים ללכת למענם עד סוף העולם?

לפי חוקי היקום, אנו מעצימים כל דבר בו אנו מתמקדים ומוקירים
וממגנטים ממנו עוד אל תוך חיינו.

היו אתם הבוס האידיאלי של עצמכם תנו לעצמכם הערכה והוקרה עבור כל הישג.

בסוף כל יום
אל תלכו לישון לפני שתיקחו לעצמכם רגע להתענג מהטעם המשובח של פרי הצלחתכם.

באהבה רבה
איתן זנגי.

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: מהו הסוד למגנוט שפע?

ביקום קיים חוק הנקרא חוק המשיכה – דומה מושך דומה.

רבות נכתב על החוק הזה בספרים כמו "הסוד", "מדע ההתעשרות", "חשוב והתעשר" ועוד…
קיימות אינסוף עדויות של אנשים, שיישמו חוק זה בחייהם ומגנטו  אליהם את אשר חפצו. (שפע, בריאות, זוגיות…)

כדי למגנט שפע אל תוך חייכם יש לחשוב ולפעול מתוך תודעת שפע.
מהי תודעת שפע ואיך מיישמים אותה בחיים?
אתחיל בסיפור…

האיכר ושד השפע
בארץ רחוקה התגורר לו איכר עני.
האיכר היה יוצא כל בוקר את ביתו לחרוש את שדותיו בעזרת חמור זקן ומחרשת עץ ישנה.
יום אחד בעודו חורש את השדה נתקלה מחרשתו בחפץ מוזר.
האיכר עצר את חמורו ונגש לבחון מקרוב מהו הדבר
ולהפתעתו גילה, שבין הרגבים מונחת לה מנורה מיוחדת במינה.
הוא הרים את המנורה מהאדמה והחל לנקותה משאריות הבוץ שדבקו בה
ובעודו עושה זאת החלה המנורה לרעוד ולהשמיע קולות מוזרים.
האיכר זרק בבהלה את המנורה לקרקע ולתדהמתו ראה שמתוך המנורה יוצא שד ענק.

"שלום לך" אמר השד.
"אני הוא שד השפע! אלפי שנים נמצא אני בתוך המנורה הזו לאחר שמכשפה רעה כלאה אותי.
נדרתי נדר בליבי שאעניק משאלה אחת לאדם שישחרר אותי.
כל שתבקש לך אתן אך זכור: כל אשר תקבל, לשכנך אתן כפליים!
הרהר בדבר, אינך חייב לומר לי את מבוקשך כעת.
בעוד יומיים כאשר השמש תהיה ברום הרקיע נפגש כאן שוב. אמלא את בקשתך ואלך לדרכי"

בעוד קולו מהדהד בשדה נעלם השד כלא היה.
האיכר התיישב על האדמה הביט על המנורה כולו המום ונפעם.
"מה אבקש?" שאל את עצמו.
"אבקש לי ארמון מזהב עם מאה משרתים…" האיכר החל להפליג על כנפי הדמיון.
הוא ראה את עצמו לבוש במיטב המלבושים מטייל בארמונו ו….
אך אבוי הוא מייד נזכר בדברי השד:  "כל אשר תקבל לשכנך אתן כפליים"
אוי לא! לשכני יהיו שני ארמונות עם מאתיים משרתים… לא אסכים לדבר כזה!
אבקש משהו צנוע יותר חשב האיכר בליבו. אבקש סוס חסון שיעזור לי לחרוש את שדותיי.
ומה אז? שכני יקבל שני סוסים חסונים? לא, לא יהיה כדבר הזה!

עם ערב חזר האיכר לביתו וראשו עליו סחרחר.
ככל שחשב לא הצליח למצוא את הדבר אותו יבקש מהשד.
כעבור יומיים הגיע מועד הפגישה. השמש עמדה ברום הרקיע.
האיכר הגיע ברגליים כושלות למקום המפגש ובאותה נקודה בשדה כבר המתין לו השד.

"ובכן איכר מה בקשתך?" רעם קולו של השד
האיכר הביט על השד ושאל
"כל אשר אבקש, לשכני תיתן כפליים?"
"כןןןןןןןןןןןן" הדהד קולו של השד.
האיכר השפיל את מבטו ואמר בקול רפה
"אז, תוציא לי עין אחת…"   

מהי תודעת שפע?
הבנה שביקום קיים שפע אינסופי,
המאפשר חיי רווחה ברמה גבוהה ביותר לכל אדם על פני כדור הארץ.

תודעת שפע היא הידיעה שכאשר לכם יש יותר, אין זה על חשבון האחר ולהפך.
זכרו, היקום מלא בשפע המספיק לכולם!
אם ברצונכם להינות משפע היקום עליכם לבקש שפע לכל,
תודעת שפע אינה סלקטיבית (לי כן ולאחר לא).

איך לחיות מתוך תודעת שפע?
לעולם אין לחשוב על חוסר או עוני מאחר ותמשכו את אלה אל תוך חייכם
(חוק המשיכה, זוכרים?)
אכן, קשה לחשוב על שפע כאשר לא גומרים את החודש.
יחד עם זאת אנו כאן כדי ליצור שינוי.
אז קדימה חברים, צרו את השינוי בחשיבה! זהו צעד חיוני כדי לחיות מתוך תודעת שפע.   

יש להוקיר תודה על כל מה שיש לכם, על כל הסובב אתכם
ומכל מה שאתם יכולים להינות ממנו.
יש להעריך ולפרגן לכל שפע שאתם פוגשים גם אם הוא של האחר.
עושרו של האחר הינו עדות חיה עבורכם שהכול אפשרי.
אל תאמצו צורת חשיבה שאין מספיק לכולם וכל ההזדמנויות נגמרו.

כשאתם קונים לעצמכם דבר, אל תתייחסו לזה כאל בזבוז או הוצאה
אלה כהשקעה בעצמכם. ברכו את הכסף אותו אתם מוציאים
מאחר ואתם יוצרים זרימה של שפע עבורכם
ויחד עם זאת יוצרים שפע עבור אדם אחר.

ולסיום אל תשכחו,
אם יום אחד תפגשו את שד השפע
בקשו שפע עבורכם ועבור כולם…

בברכת שפע לכולם
איתן זנגי

עמוד הפייסבוק של אתר סוד האושר

לכתבה הקודמת: מעבדות לחרות – פסח 2011